גולדפינגר נ' קונספט שיווק מוצרי אופנה (1995) בע"מ ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה שהוגשה ע"י המבקשת – שהינה הנתבעת בתיק העיקרי – בה ביקשה כי ביה"ד יורה על הפחתת סכום העיקול הזמני שניתן ביום 6.2.11 (להלן: צו העיקול") ע"י כב' הרשמת מרגלית באופן שסכום העיקול יעמוד על סך 262.097 ₪ במקום על סך 810,000 ₪.

2.הטעם לבקשה הינו כי משעולה מהחלטת בית הדין כי סכום העיקול נגזר מרכיב פיצויי הפיטורים שבתביעת המשיב, ועולה מבדיקה שבוצעה ע"י המבקשת לאחר קבלת ההחלטה כי בקופות הפיצויים הרשומות על שם המשיב בחברת "כלל חברה לביטוח בע"מ ובחברת "מנורה מבטחים גמל בע"מ" סכום כולל בסך 547,903 ₪ (362,165 ₪ נכון ליום 31.3.11 בחברת כלל וסך 185,738 ₪ נכון ליום 31.3.11 בחברת מנורה).

העתקי אישורי היתרות בקופות הפיצויים צורפו כנספח ג' ו- ג' 2 לבקשה זו.

כן צורף תצהיר סוכן הביטוח של המבקשת מר אמנון גור.

לטענת המבקשת, שעה שתביעת המשיב לפיצויי פיטורין מובטחת בחלקה בסכום המצוי בקופות הפיצויים, אין כל צורך להבטיח סכום זה פעמיים, ולפיכך יש לצמצם את סכום העיקול ולהעמידו על יתרת הסכום 262,097 ₪ בלבד, הסכום שנותר לאחר הפחתת סכום העיקול מהכספים המצויים בקרנות כאמור.

3.המשיב שהבקשה הועברה לתגובתו התנגד לה, וטען כי בהחלטה שבמסגרתה בוטל העיקול לא היתה כל אמירה פוזיטיבית שיחדה את הטלת העיקול, שהועמד על סך 810,000 ₪, על כספי הפיצויים להם זכאי המשיב, וההחלטה פסקה כי העיקול ראוי כדי להבטיח סיכוי מסויים להפרע מהמבקשת אם יזכה המשיב בחלק מתביעתו ללא קביעה כי העיקול נועד להבטיח את כספי הפיצויים אלא כאמת מידה בלבד.

כן נטען כי המבקשת לא תמכה את הבקשה בתצהיר מטעם גורם מטעם המבקשת עצמה, וכי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב לאור מצבה הכלכלי של המבקשת והבקשה אף הוגשה אך לאחר שהוגשו מטעמו בקשות לאישור העיקול משטרם נתפסו כספים ע"י העיקול וכל מטרת המבקשת הינה להתחמק מתשלום זכויותיו של המשיב.

עוד נטען, כי כל החלטה שיש בה כדי לשנות את ההחלטה המקורית תפגע בזכויות המשיב אנושות ותותיר אותו בלא יכולת להפרע אם וכאשר ינתן פס"ד לזכותו ולפיכך ביקש לדחות את הבקשה.

בתגובת המבקשת לתגובת המשיב חזרה על טענותיה.

4.הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים, בין לבין, פסלה כב' הרשמת מרגלית אשר הטילה את צו העיקול נשוא בקשה זו את עצמה מהמשך הדיונים בו, והבקשה נקבעה, איפוא, לדיון בפני עפ"י החלטת כב' סגנית הנשיא כב' השופטת לאה גליקסמן.

5.ביום הדיון הוגשה לתיק בקשה מטעם המבקשת בה ביקשה כי ביה"ד יקיים את הדיון כפי שנקבע בהעדר המצהיר שנבצר ממנו להופיע לדיון מאחר והתברר לה כי הוא עתיד לעזוב את הארץ ולשהות בחו"ל עד סוף החודש.

המשיב באמצעות ב"כ הספיק להעביר תגובה בכתב והתנגד לכך.

6.בדיון שהתקיים בפני במעמד ב"כ הצדדים, חזר וטען ב"כ המשיב כי נוכחות המצהיר חשובה והיה בכוונתו לחקרו חקירה נגדית.

עוד חזר על עמדתו לענין סכום העיקול, וטען, כי אין כל מקום להעתר לה משאין כל שינוי נסיבות ומדובר כאן, לטענתו, במעין ערעור במסווה של בקשה להפחתת סכום העיקול.

עוד הוסיף וטען, כי צו העיקול ניתן מבלי לסייג את ההנחה שאין פוליסות אלא להיפך – ניתן בידיעה שהן קיימות. הוא חזר על עמדתו, כפי שמצאה ביטויה בתגובה שהוגשה לתיק בכתב, כי החלטת העיקול אינה בהכרח מתייחסת לפיצויי פיטורים, ולפיכך טען כי הסכום שנקבע הוא רק כלל אצבע שבו הלכה כב' הרשמת מרגלית כדי לקבוע את שעור העיקול ולא סכום הפיצויים דווקא ולכן יש מקום כי סכום העיקול יוותר על כנו בנוסף לסכומים הצבורים בפוליסות.

7.ב"כ המבקשת חזרו על בקשתם והדגישו כי אין זו בקשה לביטול עיקול מחמת שינוי נסיבות או ערעור על החלטה ודווקא המשיב הוא שמבקש לערער בטיעונו החלטה שניתנה לענין העיקול.

עוד הפנה לפסה"ד שניתן ע"י כב' השופט ד"ר לובוצקי בערעור על החלטה קודמת של כב' הרשמת מרגלית שתחילה לא נעתרה כלל לבקשת העיקול, שם קבע כב' השופט לובוצקי כי סכום העיקול לא יעלה על 1,000,000 ₪ ולאור הנחייתו נתנה כב' הרשמת מרגלית החלטתה כפי שניתנה.

8.לאחר שעיינתי בכל מסמכי התיק (המרובים, יש לומר), ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים בעת הופעתם בפני, להלן החלטתי:

באשר למצהיר – משהמבקשת צירפה לבקשתה את תדפיסי הפוליסות בחברות הבטוח כלל ומנורה, הרי שלא שוכנעתי כי חקירת המצהיר שהינו סוכן הבטוח – היתה מעלה או מורידה, ולדעתי מדובר בנסיבות הענין בעדות טכנית בלבד ואין בהעדר המצהיר כדי לפגום או לפגוע בבקשה משמדובר בנתונים של גורם שלישי בלתי תלוי – חברות הבטוח ואלה הוגשו לתיק כנספחים ומצויים בפני ביה"ד.